דמי כיס וחינוך פיננסי: איך מלמדים ילדים להתנהל נכון עם כסף

כסף הוא אחד הנושאים שהורים רבים מתקשים לדבר עליו עם ילדיהם. יש מי שחושש להעמיס על הילדים דאגות של מבוגרים, יש מי שמרגיש שהוא עצמו לא מספיק מבין בנושא, ויש מי שפשוט לא חשב על כך. אבל ילדים לומדים על כסף בכל מקרה: מהפרסומות, מהחברים בכיתה, מהקניות בסופר ומהדרך שבה ההורים מדברים על חשבונות. השאלה היא רק אם הלמידה תהיה מקרית או מכוונת. דמי כיס, לצד שיחות פתוחות והתנסות מעשית, הם אחת הדרכים הטובות ביותר להעניק לילדים הרגלים פיננסיים בריאים שילוו אותם גם בבגרות.

למה חשוב להתחיל מוקדם

מחקרים בתחום החינוך הפיננסי מצביעים על כך שהרבה מהעמדות שלנו כלפי כסף מתגבשות כבר בילדות. ילד שלמד לחכות, לבחור ולתכנן, יגיע לגיל ההתבגרות עם יכולת טובה יותר לנהל תקציב, להתמודד עם פיתויים ולהבין את ההשלכות של החלטות כספיות. לעומתו, מי שפוגש את הכסף לראשונה כמבוגר, עם משכורת ראשונה וכרטיס אשראי, עלול ללמוד את השיעורים בדרך הקשה.

בישראל, שבה רבים מהצעירים נכנסים למינוס בחשבון הבנק כבר בשנים הראשונות אחרי הצבא, החשיבות של חינוך פיננסי בבית ברורה במיוחד. ההבנה שכסף הוא משאב מוגבל, שצריך לבחור במה להשקיע אותו ושיש ערך לחיסכון, היא בסיס חשוב לעצמאות כלכלית.

אין צורך להמתין לגיל מסוים כדי להתחיל. כבר בגיל הגן אפשר לשחק בחנות, לספור מטבעות ולהסביר שבשביל לקנות משהו צריך לשלם. ככל שהילד גדל, אפשר להעמיק את השיחה ולתת לו אחריות גדולה יותר.

מאיזה גיל לתת דמי כיס וכמה

רוב אנשי החינוך הפיננסי ממליצים להתחיל לתת דמי כיס קבועים בסביבות גיל שש או שבע, כשהילד כבר מבין את הקשר בין מספרים לערך ויכול לחכות כמה ימים כדי לקנות משהו. בגיל הזה מספיק סכום שבועי צנוע, שמאפשר לקנות ממתק, מדבקות או צעצוע קטן אחרי כמה שבועות של חיסכון.

את הסכום המדויק כל משפחה צריכה לקבוע לפי היכולת הכלכלית שלה ולפי מה שהיא מצפה מהילד לממן בעצמו. חשוב להגדיר מראש אילו הוצאות באחריות הילד ואילו נשארות באחריות ההורים. למשל, ההורים ממשיכים לקנות בגדים וציוד לבית הספר, ואילו ממתקים, קלפים ומשחקים קטנים יוצאים מדמי הכיס.

עם השנים אפשר להגדיל את הסכום ולהרחיב את תחומי האחריות. בגיל ההתבגרות, למשל, אפשר לתת סכום חודשי שכולל גם יציאות עם חברים, תחבורה ציבורית או חלק מתקציב הבגדים. כך המתבגר לומד לנהל תקציב אמיתי ולתכנן לטווח ארוך יותר.

שיטת שלוש הקופות

אחת השיטות הפשוטות והמוכרות ללמד ילדים לנהל כסף היא חלוקה לשלוש קופות או צנצנות שקופות. כל פעם שהילד מקבל דמי כיס, הוא מחלק את הסכום בין שלושתן:

• קופת הוצאות, לשימוש שוטף בדברים קטנים
• קופת חיסכון, למטרה גדולה יותר כמו כדור, משחק או אופניים
• קופת נתינה, לתרומה או למתנה לאדם אחר

היתרון בצנצנות שקופות הוא שהילד רואה את הכסף מצטבר, וזה מעניק לו תחושת התקדמות וגאווה. אפשר להדביק על צנצנת החיסכון תמונה של המטרה, כדי להזכיר לו למה הוא מחכה.

ההורים יכולים לחזק את הרגל החיסכון בעזרת תמריץ, למשל להוסיף שקל על כל עשרה שקלים שנחסכו לאורך חודש. זהו שיעור ראשון וחווייתי במושג של ריבית, ומראה לילד שלכסף שמחכה יש ערך.

לתת לילדים לטעות

אחד הדברים הקשים ביותר להורים הוא לראות את הילד מבזבז את כל דמי הכיס על משהו שנראה להם מיותר, ואז מתחרט. אבל דווקא הטעויות האלה הן השיעור החשוב ביותר. ילד שקנה צעצוע שנשבר אחרי יומיים ונשאר בלי כסף לשבוע הבא לומד משהו שאף הרצאה לא תלמד אותו.

לכן מומלץ לא להציל את הילד בכל פעם. אם הוא בזבז את הכסף ורוצה עכשיו משהו אחר, אפשר להביע אמפתיה, לומר שזה באמת מתסכל, ולהזכיר שבעוד שבוע יקבל שוב. מקדמות על חשבון דמי הכיס העתידיים כדאי לתת במשורה, ואם בכלל, להסביר שזו הלוואה שצריך להחזיר.

אחרי מקרה כזה, שיחה רגועה יכולה לעזור לילד לחשוב מה היה עושה אחרת. השאלה האם זה היה שווה את זה, כשהיא נשאלת בסקרנות ולא בביקורת, מפתחת חשיבה ביקורתית על הוצאות.

האם לקשור דמי כיס למטלות בית

זו אחת השאלות השנויות במחלוקת. יש הורים שמעדיפים לשלם על כל מטלה, כדי ללמד שכסף מרוויחים בעבודה. אחרים טוענים שעזרה בבית היא חלק מהשייכות למשפחה, ואין לשלם עליה. גישת ביניים מקובלת היא לתת דמי כיס בסיסיים ללא תנאי, ולצד זה לאפשר לילד להרוויח תוספת על משימות מיוחדות שאינן חלק מהשגרה, כמו שטיפת הרכב או סידור המחסן.

כך הילד מבין שיש מטלות שכל בני הבית עושים כי הם חלק מהמשפחה, ושבנוסף יש הזדמנויות להרוויח יותר בעזרת מאמץ. מתבגרים יכולים גם להתנסות בעבודות קיץ קטנות, כמו בייביסיטר או עזרה לשכנים, שמלמדות אותם על אחריות ועל הערך של שעת עבודה.

בכל מקרה, חשוב לקבוע כללים ברורים ולהיות עקביים. אם הובטחו דמי כיס ביום מסוים, כדאי לעמוד בכך, כי האמינות של ההורים היא חלק מהשיעור.

לדבר על כסף בבית

מעבר לדמי הכיס, השיחות היומיומיות על כסף משמעותיות מאוד. אפשר לשתף את הילדים בהשוואת מחירים בסופר, להסביר למה בוחרים מוצר אחד על פני אחר, או לספר על תכנון חופשה משפחתית ועל הצורך לחסוך לקראתה. אין צורך לחשוף את כל פרטי המצב הכלכלי של המשפחה, אבל כדאי לתת לילדים הצצה לאופן שבו מקבלים החלטות.

בגיל ההתבגרות אפשר להרחיב את השיחה לנושאים כמו חשבון בנק, כרטיס חיוב, תלוש משכורת וחיסכון לטווח ארוך. מי שמתלבט כיצד לגשת לנושאים מורכבים יותר, כמו השקעות או ניהול חובות, יכול להיעזר ביועץ פיננסי או בתכניות לחינוך פיננסי לבני נוער.

לסיכום, דמי כיס הם הרבה יותר מסכום קטן שעובר מיד ליד. הם כלי חינוכי שמלמד סבלנות, תכנון, אחריות ונתינה. בעזרת סכום קבוע, חלוקה חכמה, מקום לטעויות ושיחה פתוחה, אפשר לגדל ילדים שמבינים את ערך הכסף ויודעים לנהל אותו בתבונה.