בדידות בגיל השלישי: דרכים מעשיות לבנות מחדש קשרים חברתיים ומשמעות
בדידות אינה גזירת גורל של הגיל המבוגר. איך מזהים אותה, למה היא משפיעה גם על הבריאות, ואילו צעדים קטנים מחזירים חברה ועניין.
הילדים גדלו ועזבו את הבית, הפרישה מהעבודה ניתקה את הקשר עם עמיתים של שנים, חברים ותיקים עברו דירה או נפטרו, ולפעמים גם בן או בת הזוג כבר אינם. עבור אנשים רבים בגיל השלישי, השינויים האלה מצטברים לתחושה של בדידות, של ימים ארוכים בלי שיחה משמעותית ושל חוסר שייכות. בדידות אינה רק עניין רגשי. היא משפיעה על הבריאות הגופנית והנפשית, ולכן ראוי להתייחס אליה ברצינות. אבל היא גם אינה גזירת גורל. יש לא מעט דרכים לבנות מחדש קשרים, למצוא עניין ומשמעות, ולהפוך את השנים האלה לתקופה עשירה ומלאה.
בדידות ובידוד: לא אותו דבר
חשוב להבחין בין שני מושגים. בידוד חברתי הוא מצב אובייקטיבי שבו לאדם יש מעט קשרים ומפגשים עם אחרים. בדידות היא התחושה הסובייקטיבית שהקשרים הקיימים אינם מספיקים או אינם עמוקים מספיק. אפשר לחיות לבד ולהרגיש מחובר מאוד, ואפשר להיות מוקף במשפחה ובכל זאת להרגיש בודד.
ההבחנה הזו עוזרת להבין שהפתרון אינו רק להגדיל את מספר המפגשים, אלא גם לשפר את איכות הקשרים. שיחה אחת אמיתית בשבוע עם חבר קרוב עשויה להיות משמעותית יותר מעשרה מפגשים שטחיים.
גורמים רבים מגבירים את הסיכון לבדידות בגיל המבוגר: אלמנות, מגבלות ניידות, ירידה בשמיעה או בראייה, מחלות כרוניות, קשיים כלכליים, ומגורים רחוקים מהמשפחה. גם המעבר לפרישה, שמביא איתו אובדן של מסגרת יומיומית וזהות מקצועית, עלול לעורר תחושת ריקנות.
למה בדידות משפיעה על הבריאות
בשנים האחרונות גובר המחקר על הקשר בין בדידות לבריאות, והממצאים מעוררים מחשבה. בדידות ממושכת נקשרה לסיכון מוגבר למחלות לב, ללחץ דם גבוה, לדיכאון, לחרדה ולירידה קוגניטיבית. אנשים בודדים נוטים גם לישון פחות טוב, לאכול פחות מסודר ולהזניח את הטיפול הרפואי שלהם.
מנגד, קשרים חברתיים טובים נמצאו כגורם מגן משמעותי. אנשים שמרגישים מחוברים לסביבתם נוטים להיות פעילים יותר, לשמור על הרגלים בריאים ולהתאושש טוב יותר ממחלות ומניתוחים.
לכן ההשקעה בקשרים אינה מותרות. היא חלק מהשמירה על הבריאות, ממש כמו פעילות גופנית ותזונה נכונה.
מסגרות שכדאי להכיר
בכל רחבי הארץ פועלות מסגרות רבות שנועדו בדיוק לצורך הזה. מועדונים לגיל השלישי, מרכזי יום, מתנ״סים ובתי תרבות מציעים חוגים, הרצאות, טיולים ופעילויות חברתיות. רשויות מקומיות רבות מפעילות גם תוכניות של קהילה תומכת, שמחברות בין תושבים מבוגרים לבין שירותים ופעילויות בשכונה.
כמה סוגי פעילויות שכדאי לבדוק:
- חוגי העשרה, כמו היסטוריה, אמנות, מוזיקה או שפות
- קבוצות הליכה, ריקודי עם או התעמלות בקבוצה
- מקהלות, להקות תיאטרון קהילתי וחוגי כתיבה
- קורסים באוניברסיטה העממית או בתוכניות ללימודי המשך
- מועדוני ספר או קבוצות דיון בשכונה ובספרייה העירונית
היתרון של מסגרת קבועה הוא שהיא יוצרת מפגש חוזר עם אותם אנשים. מתוך החזרתיות הזו נוצרת היכרות, ולאט לאט גם חברות.
התנדבות: לתת ולקבל
אחת הדרכים העוצמתיות ביותר להתמודד עם בדידות היא התנדבות. כשאדם תורם מזמנו ומניסיונו, הוא מרגיש שהוא נחוץ ושיש לו ערך. ההתנדבות יוצרת גם מסגרת קבועה, מטרה ליום וקשרים חדשים עם מתנדבים אחרים ועם האנשים שהוא עוזר להם.
ההזדמנויות מגוונות מאוד: קריאה עם ילדים בבתי ספר, ליווי עולים חדשים, עזרה בבנקי מזון, הדרכה במוזיאונים, התנדבות בבתי חולים או חונכות לצעירים בתחום שבו עבד המתנדב כל חייו. אנשים שפרשו ממקצועות כמו הוראה, הנדסה, ניהול או רפואה יכולים לתרום ידע יקר ערך.
מומלץ לבחור התנדבות שמתאימה לתחומי העניין וליכולות הגופניות, ולהתחיל בהיקף צנוע של כמה שעות בשבוע. רבים מגלים שההתנדבות מעניקה להם לא פחות ממה שהם נותנים.
לחזק את הקשרים הקיימים
לצד יצירת קשרים חדשים, כדאי להשקיע גם בקשרים שכבר קיימים. להתקשר לחבר ותיק שלא דיברו איתו זמן רב, להזמין שכנה לקפה, לחדש קשר עם בני דודים או עם חברים מהצבא. לפעמים הצעד הראשון הוא הקשה ביותר, אבל רוב האנשים שמחים מאוד לקבל שיחה כזו.
הטכנולוגיה יכולה לעזור מאוד. שיחות וידאו מאפשרות לראות את הנכדים שגרים רחוק, וקבוצות הודעות משפחתיות מאפשרות להיות חלק מהיומיום. מי שאינו מרגיש בנוח עם הטכנולוגיה יכול לבקש מבני המשפחה ללמד אותו בסבלנות, או להצטרף לקורסים שמתקיימים במסגרות קהילתיות.
גם חיית מחמד יכולה להיות מקור לחברה, לשגרה ולתנועה. כלב, למשל, מוציא את בעליו לטיולים יומיים, ופעמים רבות משמש כגשר לשיחות עם שכנים ועם בעלי כלבים אחרים בגינה.
כדאי גם לשים לב לשגרה היומית. יום שיש בו סיבה לצאת מהבית, כמו קפה קבוע בבית הקפה השכונתי, הליכה לשוק ביום שישי או השתתפות בשיעור שבועי, יוצר הזדמנויות קטנות למפגש. גם שיחה קצרה עם המוכר במכולת או עם השכן במעלית תורמת לתחושת חיבור לקהילה, והמפגשים הקטנים האלה מצטברים לתחושה שיש מקום ושיש מי שמכיר אותך.
למשפחה: איך לעזור בלי להשתלט
בני משפחה ממלאים תפקיד חשוב. ביקורים ושיחות קבועים, שיתוף בהחלטות ובאירועים משפחתיים והזמנה להשתתף בחיי הנכדים מחזקים את תחושת השייכות. עם זאת, חשוב לכבד את העצמאות ואת הבחירות של ההורה, ולהציע במקום לכפות.
אם מבחינים בסימנים של דיכאון, כמו עצבות ממושכת, אובדן עניין בדברים שהיו אהובים, שינויים בשינה ובתיאבון או הבעת ייאוש, חשוב לעודד פנייה לרופא המשפחה או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש. דיכאון בגיל המבוגר נפוץ, אבל הוא אינו חלק טבעי מההזדקנות, והוא ניתן לטיפול.
לסיכום, בדידות בגיל השלישי היא אתגר אמיתי, אבל יש לה מענים רבים. השתתפות במסגרות קהילתיות, התנדבות, חיזוק קשרים קיימים, שימוש בטכנולוגיה ותמיכה של המשפחה יכולים להחזיר תחושת שייכות ומשמעות. הצעד הראשון אולי קשה, אבל הוא פותח דלת לשנים מלאות יותר.
