קרן חירום משפחתית: כמה כסף צריך בצד ואיך בונים אותה בלי לסבול
קרן חירום היא רשת הביטחון הכלכלית של כל משק בית. כך תקבעו את הסכום הנכון, תבחרו איפה להחזיק אותו ותבנו אותו בהדרגה.
כמעט כל משפחה בישראל חוותה לפחות פעם אחת את הרגע הזה: המזגן מתקלקל באמצע אוגוסט, הרכב נכנס למוסך עם הצעת מחיר מבהילה, או שאחד מבני הזוג מוצא את עצמו בין עבודות לכמה חודשים. ברגעים כאלה ההבדל בין משבר קטן לבין סחרור של מינוס, הלוואות וריביות גבוהות הוא בדרך כלל דבר אחד פשוט: האם יש כסף בצד. קרן חירום אינה מותרות של משפחות מבוססות, אלא כלי בסיסי שכל משק בית יכול וצריך לבנות, גם אם בקצב איטי.
מה זו בעצם קרן חירום ולמה היא שונה מחיסכון רגיל
קרן חירום היא סכום כסף שמיועד אך ורק להוצאות בלתי צפויות ודחופות. היא לא נועדה לחופשה בחו״ל, לא לרכב חדש ולא לשיפוץ המטבח שתכננתם כבר שנתיים. ההגדרה הזאת חשובה, כי ברגע שהקרן הופכת לקופה כללית היא מתרוקנת מהר מאוד, ואז כשהחירום האמיתי מגיע אין במה להשתמש.
ההבדל המרכזי בין קרן חירום לבין חיסכון להשקעה הוא המטרה. בחיסכון לטווח ארוך אנחנו רוצים תשואה, ומוכנים לקבל תנודתיות בדרך. בקרן חירום המטרה היא זמינות ויציבות. הכסף צריך להיות שם ביום שבו תצטרכו אותו, בלי שתיאלצו למכור השקעה בהפסד או לחכות שבועות לשחרור כספים.
כמה כסף צריך להחזיק בקרן
הכלל המקובל בקרב יועצים פיננסיים הוא שלושה עד שישה חודשים של הוצאות מחיה בסיסיות. שימו לב למילה בסיסיות: לא ההכנסה החודשית ולא ההוצאה הממוצעת כולל בילויים, אלא מה שחייבים לשלם כדי שהבית ימשיך לתפקד. שכר דירה או משכנתא, חשבונות, מזון, תחבורה, ביטוחים ותשלומים קבועים.
הטווח עצמו תלוי במצב המשפחתי והתעסוקתי. משפחה עם שתי משכורות יציבות של שכירים יכולה להסתפק בקצה התחתון של הטווח. עצמאים, פרילנסרים, משפחות עם מפרנס יחיד או מי שעובד בענף תנודתי כדאי שיכוונו לשישה חודשים ואף יותר. גם משפחות עם ילדים קטנים או עם בן משפחה שזקוק לטיפול רפואי קבוע ירוויחו מכרית רחבה יותר.
- חשבו את ההוצאות הקבועות החודשיות שאי אפשר לוותר עליהן
- הכפילו במספר החודשים המתאים למצבכם
- קבעו יעד ביניים ראשון, למשל חודש אחד של הוצאות
- עדכנו את היעד פעם בשנה או אחרי שינוי משמעותי בחיים
איפה להחזיק את הכסף
השאלה איפה מחזיקים את קרן החירום חשובה כמעט כמו גודלה. עו״ש רגיל הוא אמנם זמין, אבל הכסף בו נשחק עם הזמן ובנוסף הוא מתערבב עם ההוצאות השוטפות, מה שמקל מאוד להשתמש בו בלי לשים לב. לכן רבים מעדיפים להפריד אותו לחשבון או למוצר נפרד.
האפשרויות הנפוצות כוללות פיקדונות קצרים בבנק, פיקדונות עם נקודות יציאה תכופות, קרנות כספיות שנחשבות סולידיות ונזילות יחסית, וקופות גמל להשקעה במסלול סולידי. לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות מבחינת דמי ניהול, מיסוי וזמן משיכה. כדאי לבדוק את הפרטים מול הבנק או מול יועץ פנסיוני או פיננסי מוסמך, ולהתאים את הבחירה לצרכים שלכם.
העיקרון המנחה הוא פשוט: את רוב הקרן כדאי להחזיק במקום שאפשר למשוך ממנו תוך ימים ספורים, בלי קנס ובלי סיכון ממשי לקרן עצמה. חלק קטן אפשר להשאיר זמין מיידית בעו״ש למקרים הדחופים באמת.
איך בונים קרן חירום כשהמשכורת בקושי מספיקה
המכשול הגדול ביותר הוא התחושה שאין מאיפה לחסוך. אבל קרן חירום לא נבנית ביום אחד. הדרך היעילה ביותר היא הוראת קבע אוטומטית שמעבירה סכום קבוע מיד אחרי כניסת המשכורת. גם מאתיים או שלוש מאות שקל בחודש מצטברים לסכום משמעותי תוך שנה או שנתיים, והאוטומציה מונעת את הפיתוי לדחות.
מקור נוסף הוא כסף שנכנס באופן חד פעמי: החזר מס, מענק שנתי, תשלום על עבודה נוספת או מתנה. במקום לפזר אותו, אפשר להחליט מראש שחצי ממנו הולך לקרן. בנוסף, שווה לעבור פעם בכמה חודשים על הוצאות קבועות כמו מנויים, חבילות סלולר וביטוחים כפולים. כל חיסכון שנמצא שם יכול לעבור ישירות לקרן.
מתי מותר להשתמש בקרן ומה עושים אחרי
לפני כל משיכה כדאי לשאול שלוש שאלות: האם ההוצאה הזאת בלתי צפויה, האם היא הכרחית והאם היא דחופה. אם התשובה לשלושתן חיובית, זה בדיוק מה שהקרן נועדה לו ואין סיבה להרגיש אשמה. אם ההוצאה צפויה, כמו ביטוח רכב שנתי או ציוד לבית הספר, היא שייכת לתקציב השוטף או לחיסכון ייעודי אחר.
אחרי שימוש בקרן, השלב הבא הוא למלא אותה מחדש. זה הזמן להגדיל זמנית את הוראת הקבע או להפנות לשם הכנסות חד פעמיות עד שהקרן חוזרת לגודלה. משפחות רבות מגלות שהשימוש הראשון בקרן הוא דווקא מה שמשכנע אותן בחשיבותה, כי פתאום ברור כמה כאב ראש נחסך.
טעויות נפוצות שכדאי להכיר
הטעות הראשונה היא להשקיע את קרן החירום באפיקים מסוכנים בשם התשואה. ביום שבו השוק יורד בחדות עלולים גם לאבד את העבודה, ואז תיאלצו למכור בדיוק בזמן הגרוע ביותר. הטעות השנייה היא להשתמש במסגרת האשראי בבנק כתחליף לקרן. המסגרת אמנם זמינה, אבל הריבית עליה גבוהה והחוב נוטה להתגלגל.
טעות שלישית היא לדחות את בניית הקרן עד שיסגרו חובות אחרים. ברוב המקרים נכון לבנות קודם קרן קטנה בגובה חודש הוצאות אחד, ורק אחר כך להאיץ סגירת חובות, כדי שתקלה קטנה לא תחזיר אתכם מיד למינוס. מי שמתמודד עם חובות משמעותיים ירוויח מאוד משיחה עם יועץ כלכלי למשפחה.
קרן חירום היא לא הצעד הכי מרגש בתכנון הפיננסי, אבל היא כנראה החשובה מכולם. היא קונה לכם שקט, חופש לקבל החלטות בלי לחץ ויכולת לעבור תקלות בלי להיגרר לחובות. התחילו מיעד צנוע, הפכו את החיסכון לאוטומטי, והקפידו לשמור על הקרן נפרדת וזמינה. בעוד שנה תודו לעצמכם.
