ללמוד חכם ולא קשה: שיטות למידה יעילות שמבוססות על מחקר

כמעט כל תלמיד וסטודנט מכיר את התרחיש: שעות של קריאה חוזרת של החומר, סימון בצבעים זוהרים, תחושה שהכל ברור, ואז במבחן, הראש ריק. הסיבה היא שרבות משיטות הלמידה הפופולריות יוצרות אשליה של שליטה בחומר, בלי לבסס אותו באמת בזיכרון. לאורך העשורים האחרונים, חוקרים בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית בחנו אילו שיטות באמת עובדות. החדשות הטובות הן שהשיטות היעילות אינן מסובכות, הן רק דורשות שינוי הרגלים. הנה העיקריות שבהן.

למה השיטות המוכרות לא עובדות

קריאה חוזרת של הטקסט היא כנראה שיטת הלמידה הנפוצה ביותר. היא מרגישה יעילה, כי בכל קריאה החומר נראה מוכר יותר. אבל היכרות היא לא ידיעה. העובדה שאתם מזהים משפט כשאתם קוראים אותו לא אומרת שתוכלו לשלוף אותו מהזיכרון כשתצטרכו.

גם הסימון במרקר, שנפוץ מאוד, נמצא במחקרים כבעל תועלת מוגבלת. הוא יכול לעזור בזיהוי עיקר, אבל לעיתים קרובות סטודנטים מסמנים יותר מדי, והסימון הופך לתחליף לחשיבה במקום כלי לחשיבה.

והלמידה המרוכזת, כלומר לימוד אינטנסיבי בלילה שלפני המבחן, עשויה לעבוד לטווח הקצר מאוד, אבל החומר נשכח במהירות. מי שצריך לזכור את החומר לקורס המתקדם בשנה הבאה, או לעבודה, ימצא שהוא צריך ללמוד הכל מחדש.

תרגול שליפה: לבחון את עצמכם

אחת השיטות היעילות ביותר שנמצאו במחקר היא תרגול שליפה, כלומר לנסות להיזכר במידע בלי להסתכל בחומר. בכל פעם שאתם שולפים מידע מהזיכרון, אתם מחזקים את הקשר העצבי אליו, וכך הוא נעשה זמין יותר בעתיד.

בפועל, זה אומר לסגור את הספר ולנסות לכתוב את כל מה שאתם זוכרים על הנושא, לענות על שאלות תרגול, להשתמש בכרטיסיות עם שאלה בצד אחד ותשובה בצד השני, או להסביר את החומר בקול רם בלי להציץ. אחרי כל ניסיון, בודקים מה פספסתם וחוזרים אליו.

השיטה הזו מרגישה קשה יותר מקריאה חוזרת, ולעיתים מתסכלת. אבל בדיוק הקושי הזה הוא שמחזק את הלמידה. חוקרים קוראים לזה קושי רצוי: מאמץ שמשפר את הזיכרון לטווח הארוך.

אחת הדרכים הפשוטות ליישם את השיטה היא לסיים כל שעת למידה בחמש דקות של כתיבה חופשית: מה למדתי עכשיו, מה המושגים המרכזיים ואיך הם מתחברים זה לזה. ההרגל הקטן הזה הופך כל מפגש למידה לתרגול שליפה, וחושף מיד את הנקודות שעדיין לא הובנו עד הסוף.

חזרה מרווחת: לפזר את הלמידה

השיטה החשובה השנייה היא חזרה מרווחת. במקום ללמוד את כל החומר בבת אחת, מפזרים את הלמידה על פני ימים ושבועות, וחוזרים לכל נושא במרווחים הולכים וגדלים. למשל, לומדים נושא היום, חוזרים עליו מחר, אחרי שלושה ימים, אחרי שבוע ואחרי חודש.

הסיבה שזה עובד קשורה לאופן שבו המוח מקבע זיכרונות. בכל פעם שחוזרים על מידע שהתחיל להישכח, המוח מחזק אותו בצורה עמוקה יותר. החזרה בדיוק ברגע שבו החומר מתחיל להתעמעם היא היעילה ביותר.

יש היום אפליקציות של כרטיסיות דיגיטליות שמתזמנות את החזרות באופן אוטומטי, לפי מידת ההצלחה שלכם בכל כרטיסייה. הן שימושיות במיוחד ללמידת שפות, מושגים והגדרות, אבל העיקרון מתאים לכל סוג של חומר.

שילוב נושאים והסבר עצמי

שיטה נוספת היא שילוב, כלומר תרגול של כמה סוגי בעיות או נושאים לסירוגין במקום לתרגל נושא אחד ברצף. לדוגמה, במתמטיקה, במקום לפתור עשרים תרגילים מאותו סוג, מערבבים תרגילים מסוגים שונים. זה קשה יותר, אבל מלמד לזהות איזו שיטה מתאימה לאיזו בעיה, וזה בדיוק מה שנדרש במבחן.

הסבר עצמי הוא שיטה שבה שואלים את עצמכם למה ואיך תוך כדי למידה. למה הצעד הזה נכון? איך זה מתקשר למה שלמדתי קודם? מה היה קורה אם? השאלות האלה מחייבות עיבוד עמוק של החומר וקישור לידע קיים.

דרך טובה ליישם זאת היא ללמד מישהו אחר. כשמסבירים חומר לחבר, לבן משפחה או אפילו לכיסא ריק, מגלים מהר מאוד אילו חלקים לא ברורים לכם באמת.

הסביבה וההרגלים

גם הסביבה משפיעה על איכות הלמידה. הנה כמה עקרונות שכדאי לאמץ:

• להרחיק את הטלפון לחדר אחר בזמן הלמידה
• לעבוד בפרקי זמן ממוקדים של עשרים וחמש עד חמישים דקות עם הפסקות קצרות
• ללמוד בשעות שבהן אתם הכי ערניים
• לשנות מדי פעם את מקום הלמידה
• לשתות מים ולאכול ארוחות מסודרות

ריבוי משימות הוא אויב הלמידה. כל התראה, הודעה או מבט ברשתות החברתיות מנתקים את הריכוז, וחזרה למצב של ריכוז עמוק לוקחת זמן. למידה של שעה בריכוז מלא שווה יותר משלוש שעות של למידה מפוזרת.

שינה, תנועה ולמידה

השינה היא אחד הגורמים החשובים ביותר ללמידה, ובאופן מפתיע, גם אחד המוזנחים ביותר. בזמן השינה המוח מעבד את המידע שנלמד במהלך היום ומקבע אותו בזיכרון לטווח הארוך. ויתור על שינה כדי ללמוד עוד כמה שעות הוא לרוב החלטה גרועה.

גם פעילות גופנית תורמת ללמידה. מחקרים מצביעים על כך שפעילות אירובית משפרת את הקשב, את הזיכרון ואת מצב הרוח. הליכה קצרה בהפסקה בין שעות הלמידה יכולה לרענן את המוח ולשפר את הריכוז.

וחשוב לשמור על איזון. לחץ מתמשך פוגע ביכולת הלמידה. מי שמרגיש שהלחץ סביב הלימודים פוגע בתפקוד היומיומי, בשינה או במצב הרוח, כדאי שיפנה ליועץ או לגורם תמיכה במוסד הלימודים.

לסיכום, למידה יעילה אינה עניין של כמות שעות אלא של איכות השיטה. תרגול שליפה, חזרה מרווחת, שילוב נושאים והסבר עצמי, יחד עם סביבה נקייה מהסחות דעת ושינה מספקת, יכולים לשפר את הזיכרון וההבנה באופן משמעותי. נסו לשלב שיטה אחת או שתיים בשבוע הקרוב, ותראו את ההבדל.